האם אני היחידה שאוהבת מצות?

בכל פעם כשמגיע חג הפסח - אותה דילמה משמימה: מצות, או לא להיות?

כולם סביבי מספרים לי כמה הם לא סובלים מצות, משפיעים עלי שלל תיאורים גרפיים של העצירות של "אחרי", מסבירים לי כמה קלוריות יש במצות - ואני - ניסיתי בכל כוחי להשתכנע.

אלא מה - השנה החלטתי לצאת מעבדות לחירות: אני מכריזה בזאת קבל עם ועדה - אני אוהבת מצות!
ולא רק אוהבת - משוגעת עליהן. מסוגלת לאכול מצות כל השנה.
אוהבת מצות שבורות עם ביצים מקושקשות כמו חביתה, אוהבת - רחמנא ליצלן - מצות מטוגנות, אוהבת מצות עם ממרח מתוק, אוהבת מצות עם גבינה צהובה, ובשנה שעברה ראיתי מישהי שאוכלת מצה עם השילוב המוזר של ממרח דבש ועליו גבינה צהובה...!!! נשבעתי לנסות פעם אבל עוד לא אזרתי אומץ.
ואל תגידו לי שזה הרבה קלוריות! אני יודעת!

אז לכל אוהבי המצות למיניהם, שנאבקים כמוני עם המצה כדי לבצוע אותה בדיוק באמצע - גם אם כבר ראיתם זה עדיין משעשע... קבלו את השיטה היפנית:

ולמי שסוגד לאלוהי האוכל הבריא (ולמה לא בעצם?), אין כמו המתכונים של חברתי אילת רוזנפלד - גם בריאים וגם טעימים: ממרח שוקולד בריא, חרוסת מעולה (ניסיתי בעצמי ואין כמוה), וגם עצות לשמירה על רמת הכולסטרול בפסח, שלא ישתולל.

מברכת את כולכם בחג שמח, ושכל אחד יאכל את מה שהוא אוהב - במידה.

שלכם, דקלה